ירושלם שלי, למי את שייכת
לאלה דוברי העברית?
לחובשי הכאפייה?
להמהלכים וצלב בידם?
מי, מה, כמה ועל מה ?
כולם טוענים לכתר.
כולם מתאמצים.
מבקשים.
את העיר אוהבים, סוגדים.
אבל כולם,
טועים.
ירושלם שלי היא, שלך, שלהם שלנו.
איננה של אף אחד ועדיין של כולם יחד.
הו ירושלם העצובה,
עקובה מדם, סכסוך בליבה.
עד מתי שוטה מהימין
ואויל מהשמאל יטענו לחזקה.
